דרום אמריקה 2019
אחרי תקופה קשה של עבודה אינטנסיבית על התזה לתואר שני, יונתן הרגיש צורך להתאוורר ולהירגע מהלחצים שהצטברו אצלו. ב-14.2.2019, כשבוע לאחר שסיים את חובותיו ואת כל הסידורים הנחוצים, התארגן מהר וטס לדרום אמריקה, שבכוונתו לטייל במשך מספר חדשים במדינות שונות בדרום ומרכז אמריקה, להמשיך לצפון אמריקה, שם לסיים ולחזור מניו יורק.
זמן קצר אחרי התחלת הטיול, הוא נרשם ל- Polar Steps, אפליקציה המיועדת לתיעוד מסע במילים ותמונות ושמאפשרת מעקב ע"י אחרים לפי בחירת המתעד. בכל עצירה שהתאפשרה לו, היה מעלה חלק מהתמונות שצילם וכותב על חוויותיו. ניתן לעקוב אחרי מסעו בחלון שבסוף עמוד זה.
הסיכום הבא מבוסס על תמונות מהנייד ומהמצלמה של יונתן, על יומנו האישי ועל שיחות ומסרונים ביננו בווטסאפ:
הטיול התחיל ב-Ushuaia, עיירה באזור הדרומי ביותר בארגנטינה, שם פגש וטייל עם כמה אנשים נחמדים, כולל כמה ישראלים, במשך כמה ימים. הוא המשיך עוד יותר דרומה ל- Puerto Williams בצ'ילה ועשה את הטרק הדרומי ביותר בעולם עם אנשים אחרים. לנקודה הבאה, Punta Arenas, הגיע במעבורת, ומשם התקדם ל- Torres del Paine לטרק הטורוסים שנמשך שמונה ימים.
התחנות הבאות שלו היו באזור הידוע בזכות הקרחונים המרשימים הנמצאים בו. התחנה הראשונה הייתה ב-El Calafate ואחריה El Chalten, משם יצא לטרק באזור, ה-Huemul Trek. הטרק ארך מספר ימים ויונתן נהנה ממנו במיוחד.
מ-El Chalten, הוא התקדם צפונה באוטובוסים, טרמפים והליכה דרך עיירות, פארקים ומקומות נוספים, שהאתרים המרשימים ביותר עבורו היו Confluencia Rio Baker (נקודת מפגש בין שני נהרות עם צבעים שונים) ו-Puerto Rio Tranquilo (עם הסלעים והמערות המיוחדים). הוא המשיך בדרכו והגיע לפארק Cerro Castillo, שם הכיר את קארן מבלגיה, התיידד איתה וביחד טיילו כ-10 ימים.
דרך קארן יונתן הכיר בחור צ'יליאני חביב בשם גיירמו (Guillermo) ואת חבריו, התחבר איתם ונסע איתם ועם קארן ל- Puyuhuape ליום. הם המשיכו ביחד ל- Futaleufu, שם עשו רפטינג ויונתן הספיק גם טיולים קצרים באזור. הימים שבילה איתם היו עבורו כיפיים במיוחד, למרות אכזבתו מתוצאות הבחירות בישראל של 2019 9.4. לפני שהוא נפרד מגיירמו, קבע להיפגש איתו בסנטיאגו ומסר לו את התיק הקטן כדי להקל על המשך מסעו. למחרת הוא טייל עם קארן בפארק Pumalin, וביום שאחריו טייל לבד ב-Volcan Chaiten, הגיע לעיירה Chaiten ואחרי כן בילה ערב נחמד בהוסטל נפרד מקארן והמשיך בדרכו צפונה.
הדרך לתחנה הבאה, Hornopiren, הייתה ארוכה ומסורבלת עם מספר מעבורות ואוטובוסים. החוויות שם היו מעורבות. הכל התחיל טוב עם התחברות לאנשים נחמדים וארוחת בוקר מצויינת בהוסטל, אבל ההמשך היה מאוד לא מוצלח בגלל טרק קשה להר געש Yate עם הרבה בוץ, ואחריו גשם רצוף עד עזיבתו. למרות הטרמפים הרבים ליעד הבא, La Junta Cerro Arcoiris, מצב רוחו השתפר בדרך כשפגש בדרכו הרבה אנשים נחמדים, ביניהם 2 צ'יליאנים. ביחד חוו הרפתקה כיפית בבקתה נטושה שנכנסו אליה דרך פתח בחלון והדליקו בפנים אש. בבוקר הוא טיפס על ההר Arcoiris (שמזכיר את יוסמיטי בקליפורניה), שוב פגש את הצ'יליאנים ובילה איתם ערב נחמד. למחרת היה ערב ליל הסדר. יונתן מיהר להגיע לעיר הקרובה, Puerto Varas, בתקווה למצוא שם משהו באווירה המתאימה, אך התאכזב מהביקור. הוא התאכסן במקום לא מוצלח, לא פגש אנשים בכלל ולארוחת ליל הסדר יצא לאכול המבורגר!
למחרת היה לו יום מוצלח יותר. הוא התקדם מזרחה ל- Petrohue, וליד האגם פגש את רודריגו וג'קלין, זוג נוצרים אוהבי העם היהודי ובעלי שתי ספינות הנקראות "Israel". הוא התאכסן אצלם וזכה ליחס ואירוח חם ונדיב ומאוד התרגש מהמפגש הבלתי צפוי עם הזוג המיוחד. לפני עזיבתו, גם הספיק להתגלח בפעם הראשונה בטיול! בבוקר הוא עלה על סירה עם קבוצת תיירים ל- Peulla והמשיך איתם באוטובוס עד ארגנטינה.
מגבול ארגנטינה, יונתן התקדם ברגל להר Tronador. בעלייה להר הוא גילה מאחד הריינג'רים שהפארק סגור ושכביש היציאה יהיה סגור ל-6 ימים בשל עבודות תשתית. למרות זאת, ולמרות שכבר לא היו שם תיירים, הוא הצליח לעשות טרקים מעניינים. למחרת, פגש שוב את אותו ריינג'ר, שהזמין אותו להתארח בביתו בכפר הסמוך, וגם נתן ליונתן לנסוע בפארק באופני ההרים שלו. אחרי שבילו ביחד כיומיים מהנים מאוד, יונתן הצליח לצאת עם טרמפ לכיוון היעד הבא – דרומה ל- El Bolson. כשהגיע, התארגן בהוסטל ויצא לטייל באגם, שם פגש וטייל עם סוזי ובקי, 2 גרמניות. למחרת היה גשום, אז הוא הקדיש את היום לסידורים ושיחות עם אנשים בהוסטל, ובערב בילה איתם בהופעת מוזיקה קולומביאנית. בבוקר שוב יצא לטייל עם בקי היפה, והם ביקרו בין השאר באזור עם פסלי עץ יצירתיים.
למחרת הוא הגיע ל-Bariloche בטרמפ עם כמה ישראלים. בלילה הראשון התאכסן איתם בהוסטל עם אווירה מאוד ישראלית וגם יצא לאכול איתם, אבל למחרת החליט לעבור להוסטל "רגוע" יותר, ושם הכיר כמה ארגנטינאים נחמדים. בהתחלה הוא טייל לבד בעיר ובפארק Parque Nacional Nahuel Huapi, הנמצא מעט צפונה מהעיר, וביום אחר, שכר רכב עם הארגנטינאים וביחד הם יצאו צפונה לאזור שבעת האגמים. הם התחילו בפארק והמשיכו צפונה עד San Martin de Los Andes, עם עצירות באגמים שונים בדרך. אחרי יום מהנה ביחד, הוא נפרד מהם והמשיך בכיוון צפון-מערב במטרה להגיע לפארקים והרי געש בצ'ילה. הוא חצה את הגבול לצ'ילה, עצר לצפות בהר הגעש Lanin, והמשיך בדרכו ליעד הבא - אזור Pucon.
התחנה הבאה הייתה פארק Huerquehue. בדרך אל הפארק, עצר בעיירה Pucon, נרשם בהוסטל French Andes ויצא צפונה לפארק עם בחורה שוויצרית-ישראלית בשם דניאלה. הם חשבו לעשות טרק יחד, אך נפרדו אחרי זמן קצר ויונתן המשיך לבד ועשה טרק באזור של כ-3 ימים. הטרק התחיל בפארק והמשיך דרומה לאזור של הרי געש, כולל Lanin. ב-10.5 הצטרף לסיור מודרך להר געש Villarica, אבל לא התאפשרה העלייה לגובה בשל מזג אוויר. ב-11.5 דיברנו בטלפון והבנו שהוא מתלבט אם לנסות לעלות שוב או להמשיך מיד להר הגעש הבא – Llaima. הוא אמר שכל אזור Pucon מאוד מוצא חן בעיניו, ושזה בין המקומות הכי אהובים עליו בכל הטיול. ב-11-12.5 עשה טיולים קצרים באזור, וב- 13.5 אכן עלה שוב להר בסיור מסודר. במהלך הסיור, התיידד עם בחור ישראלי בשם עומר רז ושניהם נהנו מאוד מכל החוויה.
כמו בכל הטיולים, גם לאורך כל טיול זה מ- Ushuaia ועד Villarica, יונתן לא שכח את חבריו מהבית ותמיד דאג שיישמר הקשר.
בסיום הסיור ב-Villarica, הוא נסע צפונה לעיירה Melipeuco שקרובה להר געש Llaima. שם נרשם בהוסטל Relmucura. השאיר שם חלק מחפציו וישן בקמפינג של ההוסטל. ב-14.5, יצא לכיוון ההר וטייל כל היום בשמורת Conguillio, עד שהגיע לנקודה קרובה לעלייה שמתאימה ללינה למטפסים (refugio), שם ישן, ובבוקר (ה-15.5) השאיר שם את האוהל, שק השינה וכלי הבישול והתחיל לטפס. באיזשהו שלב, הוא כנראה נפל ונפצע קשה, אבל הצליח להזעיק עזרה דרך הטלפון הלווייני. כעבור כ-22 שעות הגיע אליו צוות החילוץ ופינה אותו לבית חולים בעיר Temuco. כ-12 שעות לאחר מכן הוא נפטר מכשל רב מערכתי והיפותרמיה קשה (לפי שעון ישראל: יום שישי 17.5.2019 בשעה 06.30, י"ב באייר תשע"ט).
