הטיול הגדול 2008-9
בנובמבר 2008, שנה אחרי שהשתחרר מהצבא והספיק לחסוך כסף מעבודה קשה, יצא יונתן לטיול הגדול. הטיול התחיל בניו זילנד, המשיך לארצות שונות במזרח עד לסיומו באיי אנדמן – בסך הכל 364 ימי טיול!
ניו זילנד 17.2.09 – 19.11.08
ב-19.11.08 יונתן טס לניו זילנד ביחד עם רן עמיאל, חבר מהצבא, וכך התחיל הטיול הגדול.
רן עמיאל כותב על הטיול המשותף עם יונתן בניו זילנד (ספטמבר 2020):
"יונתן עבד כשנה וחסך שקל לשקל על מנת לצאת לטיול הגדול. בחודש נובמבר 2008 יצא לדרך לטיול שיימשך שנה. היעד הראשון - ניו זילנד. יצאנו יחד לדרך, כאשר לאורך הטיול פגשנו וטיילנו עם חברים משותפים שטיילו במקביל, ועם אנשים רבים שנקרו בדרכנו. אהבת הטיולים של יונתן לא התחילה בטיול זה, אבל כאן לראשונה גילה את המרחבים האינסופיים, את השקט שבהרים, את הסיפוק שבטרקים ובהגעה לפסגות.
את הטיול התחלנו באי הצפוני, קנינו ג'יפ ישן בו ישנו וטיילנו, והתחלנו במסע. הטיול כלל טרקים רבים
מספור, בעיקר באי הדרומי, טיולי יום, מפלים, סקי דיונות, שחייה, שנירקול, טיפוס צוקים, שחייה באגמים, הליכה על קרחונים, שקיעות וזריחות ואינספור אטרקציות. יונתן גילה, כמו בכל תחום, טוטאליות. הוא לא יכול היה לסבול אחר צהריים לא מנוצל, וגם אחרי יום עמוס היה מתעקש לנסוע לעוד מערות או מפל אם נשארו שעתיים של אור. הליכה בטרק הלוך ושוב הייתה משגעת אותו, שכן הוא "מבזבז" את הזמן על מסלול שכבר ראה, ותמיד היה מנסה למצוא דרך ליצור מסלול מעגלי ולראות עוד נופים.
לאחר טיול של כשלושה חודשים מקייפ ראינגה שבצפון ועד בלאף שבדרום, סיים את הטיול והמריא ליעד הבא."
אחרי כמעט יומיים באוויר, יונתן ורן נחתו באוקלנד באי הצפוני. התארחו אצל משפחת ביסטריצר (חברי משפחתנו), רכשו ג'יפ ויצאו לדרך. עשו קפיצות מזרחה ל-Coromandel וצפונה לCape Reinga- והתחילו בדרכם דרומה. עצרו בתחנות רבות, כוללRotorua (בה צפו במופע של "התפרצות" הגייזר), Whanganui Falls ו-Lake Taupo (ששמה עשו צניחה חופשית מודרכת). המשיכו ל-Wellington ושטו לאי הדרומי.
הטיול באי הדרומי התחיל עם טרקים לאורך החוף המערב-צפוני עד הנקודה הצפונית ביותר . משם, התחילו לנסוע דרומה, עם טרקים רבים בנקודות כמו Nelson Lakes, Greymouth ו-Franz Josef Glacier. כשהגיעו ל-,Wanaka עשו הפסקה מהטרקים ונהינו מהמתקנים וההמצאות הייחודיות, עוגיות הענק ועוד חוויות משעשעות. המשיכו דרומה ל-Queenstown ו- Milford Sound עד החוף הדרומי, ונסעו מזרחה לאורך החוף עד ה-Catlins. פנו צפונה ל-Dunedin, שם נסעו ברכבת הישנה, עשו טרק אופניים, צפו בפינגווינים ונהנו מהעיר הנחמדה. משם נסעו בכיוון צפון-מערב לטיפוס על הר המשקיף על Mt. Cook, ההר הגבוה ביותר בניו זילנד. משם נסעו ל- ,Christchurch בילו קצת עם חברו של יונתן (ג'ון), מכרו את הג'יפ וטסו לסידני.
בנקודות שונות לאורך טיול, הם פגשו וטיילו גם עם חברים מהארץ (אבי, לאון, יניב ונדב) וגם עם אנשים חדשים שהכירו בדרך (כמו בן לאוטרבך, שיונתן הכיר בהר קוק ואיתו קבע להיפגש בסין). בנוסף, דרך הארגון "חיבורים", הם הכירו אנשים מעניינים וטובים שפתחו בפניהם את ביתם ואת ליבם.
אוסטרליה 15.5 – 17.2
ב-17.2 יונתן טס לסידני עם רן, יניב ונדב. כולם התאכסנו בהוסטל שלאון הזמין, וביחד הלכו למקומות שונים: בית האופרה, הגשר, האקווריום, מועדונים שונים, חוף בונדיי, וגם עשו שייט במפרץ. יונתן טייל גם מחוץ לסידני, פעם ב-Blue Mountains ופעם ב-Snowy Mountain עם אילן, בחור ישראלי.
אחרי כשבועיים יונתן נסע למלבורן. שם נפגש וטייל בעיר עם ישראלי בשם נועם, ובערב הלך להופעה של Coldplay ומאוד נהנה מהחוויה המיוחדת. בימים שלאחר מכן בילה עם מספר צעירים בפאבים ומסעדות, בצפייה בכדורגל וסתם בדירה של אחת מהם בשם מאי. יום אחד נסע עם נועם ואילן ל-Phillip Island.
ב-11.3 יונתן ונועם יצאו לטיול לאורך ה-Great Ocean Road . עצרו במספר נקודות יפות, כולל ה- 12 Apostles וה- .Grampians המשיכו לאזור אדלייד, ושם הצטרף אליהם חבר ילדות של יונתן – שלום. ביחד הם המשיכו לטייל עוד כמה ימים באזור דרומה מאדלייד ל- Mt. Gambier וה- Naracoorte Caves. ואז התחילה הנסיעה צפונה, דרך המדבר לדרווין – יונתן, שלום, נועם וישראלית בשם עינב.
שלום צעידי כותב על הטיול המשותף באוסטרליה - מאדלייד עד דרווין (פברואר 2021):
"יונתן ונועם, חבר נוסף לטיול, הגיעו בטרמפים מסידני כדי להיפגש עם שלום באדלייד. שלום ויונתן התרגשו מאוד מהמפגש. הלילה הראשון באדלייד הוקדש להתארגנות, כשבסיומו שלושה גברים מתכנסים לישון שלושה על מזרן באוטו מאחורה. בזמן שהשלושה טיילו דרומית לאדלייד, התעוררה תחושה שהאנרגיה הגברית דורשת שצלע נשית תצטרף ותאזן אותה. יונתן הכיר בחורה בשם עינב אחרי שטיילו יחד בסידני, הוא יצר איתה קשר והיא הצטרפה אל השלושה ליד אדלייד. משם הם יצאו לדרך לכיוון אליס ספרינג שבמרכז אוסטרליה. בדרך טיילו בעיקר בשמורות הטבע שלאורך האוקיינוס. לאחר שלושה ימים באורך קו החוף, החבורה חתכה לעומק המדבר האוסטרלי.
אחרי כמה ימים במדבר יונתן והחברים הגיעו לשמורת טבע בה סלע עצום שקוראים לו אולורו. יונתן רצה לצאת לטרק שעל האולורו, אך בגלל רוחות חזקות, הדבר לא היה אפשרי. הריינג׳ר המקומי סיפר לרביעייה שיתכן ובשש בבוקר למחרת יהיה אפשר לטפס. יונתן קם בחמש בבוקר כשהשלושה האחרים ישנים באוטו מאחורה, נהג לפתח שמורת הטבע, והגיע לשער השמורה כשהוא מוכן לטפס על ההר לבדו, רק כדי לגלות שהרוחות התחזקו ואי אפשר לצאת לטרק. נועם ויונתן הרגישו שהמקום בו הם נמצאים הוא מאוד מיוחד. הם החליטו להסתפר ביחד. עבור יונתן זו היתה תספורת ראשונה מזה שנה של טיול. וכך, באמצע המדבר, עם האולורו מאחוריהם, באירוע שיונתן מאוד התרגש ממנו, שלום סיפר וגילח את יונתן עד לקרקפת.
משם החבורה המשיכה לנסוע צפונה במדבר עד לעיר דארווין, כולל עצירה של כמה ימים באליס ספרינס. לקח להם כמעט שבוע להגיע, כשבדרך הם עוצרים בהמון שמורות טבע, נחלים ואגמים ורואים המון חיות. בדארווין הם מתארחים אצל אם ובת נוצריות, ומתארגנים לערב פסח. לליל הסדר הצטרפו האם והבת המארחות, יחד עם כמה אבוריג׳ינים מהכנסייה שלהם. זה היה ליל סדר מטורף, עם מלא אוכל וריקודים. האבוריג׳ינים ממש התפעלו לראות יהודים מארץ הקודש, ולא הפסיקו לגעת בהם, לחבק, לברך אותם ולשיר איתם. אחרי ארבעה לילות יחד בדארווין הדרכים של הרביעיה התפצלו. שלום ונועם נסעו לבריסבן, עינב המשיכה לפרת׳ ויונתן לקיירנס."
הדרך מאדלייד לדרווין ארכה כשבועיים והיו בה מספר עצירות מעניינות. ליד אחת מהן, ההר Uluru, נערך טקס התספורות של נועם ויונתן. המשיכו צפונה והגיעו לדרווין 4 ימים לפני ליל הסדר, בהם טיילו בפארקים באזור ועזרו למארחים מ"חיבורים" להתארגן לסדר. ב-8.4, סביב שולחן ליל הסדר, נערך טקס יוצא דופן, עם שילוב של אלמנטים יהודיים ונוצרים, ביחד עם תוספות ייוחודיות – אירוע מעניין!
ב-12.4 יונתן נפרד מהחברים וטס לקיירנס, כדי להתקדם דרומה לאורך החוף לסידני. אחרי מספר ימי צלילה באיזור, נסע מעט צפונה ל- Cape Tribulation ומשם התחיל את דרכו דרומה. אחרי מספר עצירות, הגיע ל-Whitsunday Islands. שם בילה כמה ימים על ספינת תיירים בעבודה וצלילה, ופגש את ג'נבה, שהזמינה אותו להתארח אצלה בהונג קונג. משם, המשיך דרומה ל-Yeppoon והתארח אצל חברי משפחתנו, הת'ר ובארי, בחווה שלהם באזור. בהמשך דרכו דרומה, עצר במספר מקומות - כולל 1770, האי פרייזר, בריסביין, ביירון ביי ונימבין – ששם אכל עוגיות מעניינות! ב-16.5 הגיע לסידני וטס להונג קונג.
הונג קונג 24.5 – 16.5
יונתן הגיע להונג קונג בהזמנתה של ג'נבה, בחורה שהכיר כשעבד על ספינת התיירים ב-Whitsunday Islands. ביחד איתה וכמה מחברייה חגגו את יום הולדתה במסיבה באוטובוס (Tram party). במשך השבוע שהיה בהונג קונג, בילה וטייל איתה ועם חבריה במקומות רבים. בתוך הונג קונג, ביקר איתם במקדשים שונים (כולל Manmo Temple ו-Tian Tan Buddha) ובשדרת הכוכבים (שבנויה בסטייל הוליווד). גם הסתובב בשווקים ובפארק Kowloon, עלה לנקודת תצפית יפה, הספיק לשחק כדורגל, לעשות מעט טאי צ'י, ללכת למרוצי סוסים ולאכול במסעדות טובות. בנוסף, יצא מהעיר עם החברים לשייט במעבורת לאי באזור, לאי אחר בשם סטנלי ולטיול טבע של יומיים.
סין 22.6 – 24.5
יונתן טס לצ'נגדו כדי לטייל עם בן, בחור ישראלי שפגש בניו זילנד. מההוסטל, נסע לאיימי-שאן ושם מצא את בן מחכה לו על ספסל! משם התחיל המסע המרתק שלהם ברחבי סין, עד שבן חזר לישראל לזמן קצר.
בן לאוטרבך כותב על סין (ספטמבר 2020):
"את יונתן הכרתי בתחילת 2009 אי שם בניו-זילנד הרחוקה. אם זכרוני אינו מטעה אותי הכרנו בטרק באי הדרומי בשם Mount Cook. הוא טייל שם עם חברו רן. אני זוכר שפגשתי בחור צעיר, שאפתן, כזה שרוצה לכבוש את העולם ואת כל הפסגות בו. סיפרתי לו על התוכניות שלי להמשך הטיול וקבענו להיפגש באמצע חודש מאי למרגלות הר ה"אמי-שן" במחוז סצ'ואן אשר בסין. היום זה נראה לי הזוי, אבל בעולם בלי Smartphones או WhatsApp הצלחנו להיפגש בדיוק איפה שקבענו. משם המשכנו לטייל עוד חודש בצפון מערב סין - במחוז Xinjiang. זהו אזור שהיה אז לפחות פחות תיירותי - אבל ללא ספק מלא בנופים עוצרי נשימה ופסגות מושלגות, בדיוק מה שיונתן אהב."
אחרי שנפרד מבן, יונתן המשיך ל-Xian. שם ביקר ברובע המוסלמי, במסגד, בעיר העתיקה, במוזיאון לחיילי הטרקוטה, במגדלי הפעמון והתוף, במקדש שמונת בני האלמוות ובפגודת האווז הקטנה, וגם צפה במופע המזרקה מול פגודת האווז הגדולה. משם, נסע ברכבת לבייג'ינג, ושם הספיק ביום וחצי לבקר בכיכר טיאננמן, בעיר האסורה ובארמון החורף ולהסתובב ברחובות בייג'ינג. ב-22.6 עלה על ה- TransSberian Train למונגוליה. נקודה מעניינת במיוחד בעיניו בנסיעה הייתה בגבול בין סין למונגוליה, כאשר הרכבת עצרה למספר שעות להחלפת גלגלי הרכבת בשל הבדלי רוחב במסילות בין סין ומונגוליה!
מונגוליה 22.8 – 23.6
כשיונתן הגיע לאולן בטור, מיד הלך להוסטל, בו פגש והתחבר עם שני ישראליים, דוד וברק, ושלושתם התחילו לטייל ביחד. ביקרו בכמה מנזרים, במוזיאון ההיסטוריה הלאומית, בפארק הלאומיTerelj ובתצפית יפה, וטיילו מעט מחוץ לעיר. הם התרשמו מאורך החיים השונה כל כך, ואכלו ושתו מהמאכלים והמשקאום המקומיים. כעבור מספר ימים, בן הגיע והקבוצה התחילה לתכנן נסיעה ביחד למרכז ולמדבר. ב-1.7 הם יצאו ל-14 ימים ברכב שכור עם נהג מקומי למרכז מונגוליה ומדבר גובי – יונתן, בן, דוד וברק.
כמה ימים אחרי שחזרו לאולן בטור, יונתן ובן יצאו לצפון מונגוליה, דרך Moron ו- Hatgal לאזור Tsaganur, ושם יצאו לטרק עם סוסים של 10 ימים. ביקרו אצל אנשי האיילים השאמאנים. משם המשיכו מזרחה ועשו טרקים ב-Bayan Nur, Tavan Bogd, ו-.Olgii בכל המקומות, פגשו אנשים מקומיים שונים, כולל כמה עם מראה רוסי מובהק, במיוחד באזור Tavan Bogd. כשחזרו לאולן בטור, יונתן נפרד מבן ולמחרת נסע באוטובוס לבייג'ינג.
בן לאוטרבך כותב על מונגוליה (ספטמבר 2020):
"לאחר כחודש בסין דרכנו נפרדו (הייתי צריך לחזור לארץ לכמה שבועות). קבענו להפגש בבירת מונגוליה (אולן-באטר) ולטייל בה כחודשיים. כשהגעתי לאולן-באטר יונתן כבר הספיק לחבור לעוד 2 ישראלים, דוד וברק. בתחילת המסע שלנו טיילנו ארבעתינו יחד עם נהג ורכב במרכז מונגוליה ובמדבר הגובי. לאחר מכן הרביעיה התפצלה ככה שנשארנו רק אני ויונתן ביחד. הספקנו לטייל בצפון מונגוליה - שם רכבנו 10 ימים על סוסים על מנת להגיע וללון עם שבט נוודים שאמנים - שמגדל עדר של איילי צפון (זוהי הנקודה הדרומית ביותר בכדור הארץ בה ניתן לחזות בהם ברעיה טבעית). מצפון מונגוליה המשכנו למערב המדינה שם עשינו מספר טראקים שהיפה מבינהם היה בשמורת Tavan Bogd סמוך למשולש הגבולות עם סין ורוסיה.
לצערי הרב אני ויונתן לא הצלחנו לשמור על קשר רציף בשנים האחרונות - אני בעיקר זוכר בחור מקסים, ששאף הכי רחוק שאפשר, כזה שאתה יכול להעביר איתו ערב שלם בדיבורים סביב המדורה ובקבוק יין"
בייג'ינג 1.9 – 23.8
יונתן חזר לבייג'ינג כדי לסדר ויזה להודו ולטייל עוד קצת בעיר. כשהגיע להוסטל חיכו לו במייל בשורות קשות שמאוד העציבו אותו – סבתא אטקה נפטרה יום לפני כן. בכל זאת, יצא לטייל מעט באיצטדיון האולימפי "קן הקוקייה" ובמקדש לאמה, בתקווה לשפר את מצב הרוח.
למחרת בבוקר, קיבל עוד הפתעה לא נעימה – נעליו הטובות שהיו ליד הדלת נעלמו. את רוב היום הוא בילה בסידורים שונים, אבל לקראת סוף היום מצב רוחו השתפר כשפגש כמה ישראלים. בימים הבאים, המשיך לפגוש ישראלים וטייל איתם באתרים שונים בבייג'ינג. הם ביקרו בפארק "מקדש השמיים" ובקברי המינג, צפו בטאי-צ'י, עלו בחומה הגדולה ובילו יחד בשתייה, מסעדות וסתם דיבורים. בשישי ושבת יונתן הלך לבית הכנסת של בית חב"ד, השתתף בתפילות ואמר קדיש לסבתא ואכל איתם ארוחות ערב וצהריים.
היום של ה-1.9 (יום הולדתו) התחיל עם מצב רוח עצוב, בידיעה שיעביר את רוב היום לבד ובסידורים וטיסות ארוכות בדרך מסובכת לניו דלהי. אך היום הקשה הסתיים דווקא בהפתעה מאוד נעימה!
הודו 10.9 – 2.9
כשיונתן נחת ב-1.00 לפנות בוקר בניו דלהי, חיכתה לו הפתעה נעימה: חברו אהוד הגיע אישית לאסוף אותו עם מתנת ממתקים ליום הולדתו! הם נסעו למלון בלב הבזאר המרכזי. למחרת בבוקר, הסתובבו מעט בשוק הסואן (מוקפים ישראלים), ועלו על רכבת לאגרה, שבכוונתם לראות את ה- Taj Mahal באור ירח מלא.
באגרא, הם ביקרו ב-Taj Mahal, ב-Baby Taj ובמבצר העתיק, ומאוד התרשמו מאתרים מפורסמים אלה. יום אחד ביקרו ב- Fatehpur Sikri Mosque, שנמצא לא רחוק מאגרא. אחרי עיכוב של כיומיים, נסעו מאגרה ל-Khajuraho, בו הסתובבו בין המקדשים והפסלים הארוטיים המפורסמים.
משם יצאו בנסיעת רכבת ארוכה וקשה לורנאסי. למרות שיונתן סבל מקלקול קיבה קשה, הלכו לצפות בטקסים ובפעילויות המתנהלים על שפת נהר הגנגס ועל הנהר עצמו, ואף שטו בעצמם על הנהר. למחרת, הם ביקרו במקדש גדול לא רחוק משם, ה-Mulagandhakuti Vitara. משם התקדמו ברכבת נוספת לכיוון נפאל, דרך עיר עם מקדש נוסף, Gorakhpur, שנמצאת קרוב לגבול עם נפאל.
בכל מקום בהודו, הם פגשו ישראלים רבים, אכלו אוכל מעניין (לעיתים עם תופעות לוואי לא נעימות), וחוו חוויות מאוד מיוחדות. למרות שהיבטים מסוימים במפגש עם הודו הפריעו ליונתן (העוני, הצפיפות, הלכלוך והיחס של המקומיים לתיירים וכסף), מסע קצר זה היה בהחלט חוויה ייחודית!
נפאל 21.10 – 10.9
מהודו יונתן ואהוד הגיעו ל- Lumbini בנפאל. אחרי הרעש והצפיפות של הודו, השקט והרוגע בעיירה מאוד מצאו חן בעיניו של יונתן, שתיאר את השהייה שם כ- "טיפול הבראה"! הם ביקרו ב-World Peace Pagoda והמשיכו ל-Pokhara. שם יונתן ביקר ב-פגודה נוספת, עשה שייט באגם באזור, התיידד עם קטי ולירון (זוג ישראלים שבינם ליונתן נוצר חיבור חם) ובילה לא מעט זמן ב"קפה שינקין" שבמרכז העיר! אחרי כמה ימים, יצא עם אהוד לרפטינג בנהר ה-Kali Gandaki. בערב ראש השנה הם חזרו והלכו לבית חב"ד לארוחת ערב. כעבור מספר שעות, יונתן התחיל להרגיש לא טוב, ולמחרת נאלץ להגיע לבית החולים. אחרי כמה שעות של טיפול ואינפוזיות, חזר למלון, מצויד בתרופות וציוד, והתחיל לתכנן את הטרק ל-Annapurna.
הוא עשה שני טרקים באנפורנה: טרק של 16 ימים מסביב לאנפורנה וטרק נוסף של 6 ימים באזור גבוה יותר, טרק ה- .Annapurna Base Camp לטרק הראשון יצא יום לפני אהוד. אחרי מספר עצירות, הוא עצר ב-Tilicho Lake (האגם הגבוה ביותר בעולם) כדי להעביר שם את צום יום כיפור, והתאכסן במלון ליד האגם עם קטי ולירון. למחרת אהוד הצטרף וכולם המשיכו למספר נקודות נוספות עד לסיום הטרק. משם יונתן המשיך ישר לטרק השני, ובסיומו חזר לפוקרה אחרי 22 ימי טרקים מאתגרים אך מרגשים ביותר!
לפני שיונתן התקדם לקטמנדו, הוא הספיק לטייל באזור פוקרה עם כמה מהחברים מהטרקים - קטי ולירון ודוד ממונגוליה. יחד ביקרו ב-, Devi's Falls במערה וכמה אגמים ועשו מצנחי רחיפה. לאחר מכן המשיכו לקטמנדו, הסתובבו בעיר ויצאו לטייל בעיר Nagakort ולטפס על צוקים באזור.
לירון וקטי שאלתיאל כותבים על נפאל (ספטמבר 2020)
"פגשנו את יונתן (ג'ינג'י - ככה קראנו לו) ביציאה מהודו לנפאל. בנפאל עשינו יחד את ראש השנה בבית חב"ד ולאחר מכן התחלנו את הטרק "אנפורנה". פעם ראשונה ג'ינג'י שמר איתנו כיפור. לאחר הטרק חזרנו לפוקרה וטיילנו בפוקרה. שם עלינו יחד לראות זריחה מסרנגקוט. בהמשך עשינו מצנחי רחיפה יחד וטיפוס צוקים. הוא המליץ לנו לנסוע לני זילנד ואנחנו המלצנו לו לסיים את הטיול באיי אנדמן. נפגשנו בכלכתה לצ'אי אחרון, ואנחנו המשכנו את הטיול והוא הלך לסיים טיול אחד שפתח את הדלת למסע של טיולים. אנחנו מתגעגעים ליונתן."
איי אנדמן 16.11 – 23.10
הדרך לאיי אנדמן הייתה מסובכת וארוכה, אך בסוף יונתן הגיע. במשך שלושת השבועות הבאים, הספיק לעשות הרבה צלילה ושנורקלינג, לאכול הרבה דגים ותוצרי קוקוס ולשהות במספר איים קטנים שמפוזרים לאורך החוף המזרחי של האי הראשי. את הימים הראשונים בילה באזור Port Blair. משם התקדם צפונה ל-Diglipur ושט לשני איים מול החוף הראשי, . Ross and Smith Islands שם התמקם לכמה ימים בחוף שקרא לו "האי והחוף שלי", לפני שהמשיך דרומה ל-Long Island , שם צפה במשחקי קריקט מקומיים.
משם יונתן התקדם דרומה ל- Havelock Island, אי גדול יחסית מול החלק הדרומי של האי הראשי. הוא "התיידד" והלך עם פילים, הכיר אנשים שונים ובילה איתם במסעדה המקומית. היעד האחרון בטיול היה דרומה משם - Neill Island, ובמקום זה הוא בילה עוד כמה ימי כיף לפני שחזר ל-Port Blair וטס חזרה הביתה.
השקט והרוגע של שבועות אלה הסתיימו בפתאומיות כשהטיסה למומבאי נדחתה. שינוי זה גרם לחשש שלא יספיק להגיע בזמן לקונקשנים הביתה במסגרת תוקף הכרטיס. למרות הלחץ, הוא ניצל את היום הנוסף להסתובב בעיר ולבקר בכלא המיוחד(Cellular jail) בו הבריטים כלאו אסירים הודים בתקופת שלטונם. למזלו למחרת הצליח להמשיך בדרכו הביתה, אבל דרך קונקשן נוסף בצ'נאי - מה שגרם ללחץ להספיק בזמן לטיסה הבאה, מומבאי - תל אביב. בריצה מטורפת ובעזרת עובד הנמל, הספיק לעלות על המטוס למומבאי, הגיע לטיסת ההמשך במומבאי ונחת בתל אביב ב-17.11.09, 365 ימים אחרי שעזב!
