ת"א - לימודים ועוד 2015-2019
תל אביב 2015-2018
לימודים
בסיום התואר הראשון, עבר יונתן לתל אביב ונרשם לאוניברסיטת תל אביב לתואר שני בגיאופיזיקה. במהלך השנתיים הראשונות, השתתף בקורסים והסיורים הנדרשים, כולל קורס גיאולוגיה של רעידות אדמה, קורס סדימנטולוגיה, קורס גיאולוגיה של המזרח התיכון ועבודת שדה באילת. ב-2017 השתתף בכנס בינלאומי בגיאולוגיה במצפה רמון.
בסוף השנה הראשונה יונתן החליף את נושא התזה ועבר למנחה אחר, פרופ' שמוליק מרקו. בהנחייתו של פרופ' מרקו, ואחרי קריאה נרחבת בספרות רלוונטית, הצליח לגבש רעיונות והתמקד בנושא ספציפי: הקשר האפשרי בין המבנים הייחודיים הנמצאים בתצורת צאלים בבסיס ים המלח, לבין שתי רעידות אדמה שאירעו שם בעבר הרחוק ושני מנגנוני ההפעלה הפיזיקליים שלכאורה גרמו להן. הוא נסע לאזור הספציפי מספר פעמים לצורך איסוף נתונים רלוונטיים לנושא, פעם עם פרופ' מרקו ומנחה נוספת, דר' רויטל בוקמן. בפעמים הנוספות נסע לבד או עם חברים להמשך איסוף נתונים. את עיבוד הנתונים עשה במעבדות שונות, כולל במעבדה ייחודית באוניברסיטת חיפה. אחרי ניתוח כל ממצאיו, הגיע למסקנה שהם אכן מצביעים על קשר בין ה-3 משתנים, דרך שני מנגנוני הפעלה ספציפיים המקשרים לכאורה ביניהן.
בנוסף לנסיעות לאיסוף מידע לתזה, הוא גם נסע כמה פעמים עם חוקרים וסטודנטים מהחוג כדי לעזור להם בנושאים שלהם. לדוגמא, הוא נסע פעם עם הלל ,אנדי וגיא כדי לעזור להם בהתקנת סיסמוגרף ופעם נסע עם דן כדי לעזור לו במחקרו.
בתחילת 2019 הגיש את התזה ומיד נבחן עלייה, ובזה סיים את התואר M.Sc. בגיאופיזיקה עם ציון סופי 89. בניגוד לתואר הראשון, היו תחומים פחות מהנים ומאוד מאתגרים עבורו. את נושאי הלימודים, הסיורים, העבודה בשטח וכל הצד המעשי אהב, אבל פחות את ההשקעה בצד התיאורטי של התזה ואת כתיבת העבודה. העיסוק המתמשך בתחומים אלה היה לו קשה, לעיתים מתסכל ודרש מאמצים אינטנסיביים. יחד עם זה, גם הרגיש סיפוק רב מפרי השקעתו ומהבנתו היסודית יותר של התופעות שחקר.
כך כותב פרופ' שמואל מרקו, המנחה הראשי לתזה של יונתן (אוגוסט 2020):
"יונתן היה ילד טבע גם כשכבר לא היה ילד. אחרי שלמד גאולוגיה ועבד כגאולוג באוסטרליה יונתן חזר לארץ והחליט להמשיך בלימודים לתואר שני בגאופיזיקה. אחרי כמה חודשי התנסות במחקר תאורטי, כתיבת אלגוריתמים וביצוע חישובים שונים הוא הבין שחסר לו אויר ומרחבים פתוחים. כך הוא הגיע אלי למשרד וסיפר על רצונו להחליף נושא כך שתתאפשר לו עבודת שדה. כשיצאנו יחד לשטח ראיתי איך יונתן פורח. כך זה היה לו טבעי. יצאנו לבחון אפשרות למחקר באילת, לחפש את האפקטים הגאולוגיים של רעידת האדמה שפגעה באזור ב-1995 ואחרי יום מאומץ של עבודת בתוך תעלות מחקר, בשמש קופחת, התברר שהעדויות כבר נמחקו. הלכנו יחד לחוף הים כשני חברים שבאים לשחות ולצנן את עצמם. האכזבה מכך שלא מצאנו את מה שחיפשנו לא ניכרה בפניו, יונתן חייך בלי סוף ונהנה מהמרחב, מהים מהאוויר הפתוח. לאחר מכן עברנו להמשך המחקר בחוף ים המלח, לחקור אפקטים של רעידות אדמה מהעבר, ולהנחיה הצטרפה רויטל בוקמן מאוניברסיטת חיפה. למרות העבודה הפיזית הקשה, הבעיה הגאולוגית המסובכת וההתעקשות שלי לתת לו להתמודד בעצמו עם הקשיים עם מינימום עזרה שלי – יונתן נהנה לחזור שוב ושוב לשטח ואף יצא עם חברים שחקרו תופעות אחרות באזור כדי לעזור להם.
להבדיל מההנאה וההרגשה הטובה שלו בשטח, מכתיבת העבודה הוא סבל והיא היתה לו קשה ומתסכלת. למרות זאת הוא לא הרים ידיים, התאמץ מאד במשך מספר חודשים להוציא מתחת ידיו סיכום מחקר ראוי ואכן הצליח, גם לחבר תזה מצויינת וגם להיבחן עליה בהצלחה. אצלי יונתן ייזכר תמיד בזכות הרגעים היפים שבילינו יחד בשטח, מחוץ לסביבה הפורמלית של המשרד, והנחישות שהפגין בזמנים הקשים של סוף המחקר."
מחוץ ללימודים
החיים בתל אביב היו מעניינים ומגוונים. יונתן אהב לצאת להופעות, לקולנוע ולהיפגש עם חברים שונים במועדונים, בתי קפה, מסעדות, על חוף הים או פשוט בבתיהם של החברים. הוא השתתף באירועים (כמו הפגנה נגד אלימות לנשים) והשתתף במספר קורסים וחוגים (כולל ספרדית, מדיטציה ופסיכודרמה). בנוסף, גם היה נפגש מדי שבוע עם ילד בשם דניאל, בתפקיד של חונך/"אח גדול" כתנאי לקבלת מלגת לימודים. יונתן ליווה אותו במגוון פעילויות, כולל טיפוס קירות, רכיבה על סקייטבורד ועוד.
עם כל פעילות זו, ביחד עם הלימודים והעבודה, תמיד מצא זמן לפעילות פיזית כמו ריצה, אימוני כושר, וכדורגל, וגם לעזור לחברים שהיו זקוקים לעזרה (כמו במעבר דירה או במצבי מצוקה שונם).
